"זה לא סתם כך שאטופיק דרמטיטיס מכונה בפי העם אסתמה של העור", אומר ד"ר ולדמן, "כי התאים שגורמים להיווצרות המחלה זהים לאלו שגורמים לאסתמה במערכת הנשימה, שכן הם מפרישים היסטמין – חומר המעורר בגוף תגובות שונות. מקובל לקשור את האטופיק דרמטיטיס למערכת האלרגית, אך ברוב המוחלט של המקרים לא יימצא בבדיקות אלרגניות שום אלרגן ספציפי. האטופיק מתפרצת ברוב המקרים בגיל הילדות ולעתים אצל תינוקות קטנים ממש. אין שום גורם ברור להתפרצותה, וזה קורה באופן פתאומי".
לדבריו של ד"ר ולדמן, אופן התפרצות האטופיק הוא בדרך כלל קבוע. "כמעט תמיד היא תתפרץ בתחילה בפנים, וככל שהילד מתבגר היא תעבור יותר לקפלי המרפקים והברכיים ולאזורים נוספים בגוף, ויש גם מצבים שבהם היא מתפשטת על פני הגוף כולו. היא גורמת לגירודים קשים, לקשקשים ולסדקים. הסבל גדול מאוד, אין יום ואין לילה, ומכיוון שאנחנו מדברים על ילד קטן, גם משפחתו נפגעת מזה כמובן".
ד"ר ולדמן עוצר לרגע ומדגיש שהתיאורים הללו נוגעים למקרים שבהם האטופיק היא בדרגה בינונית עד חמורה. "יש ילדים רבים שסובלים מאטופיק בדרגה נמוכה ואז קל יותר להתמודד. אבל המצבים הקשים פוגעים מאוד באיכות החיים".
השכיחות של המחלה גבוהה יותר מכפי שניתן לשער. לדבריו, אצל 30% מהתינוקות שמתגלה אצלם אטופיק היא בדרגה קשה, אך הבשורה המנחמת היא שככל שחולפות השנים יש סיכוי שהמחלה תחלוף מאליה, או לפחות שיחול שיפור משמעותי.
"אני תמיד אומר להורים שרק 10%-15% מהילדים ממשיכים עם האטופיק אחרי גיל ארבע, וגם מתוכם הרוב מחלימים בגיל הנעורים, ומעטים מאוד לוקחים את זה לכל החיים. זו תקווה גדולה, אך כמובן שיש אתגר גדול כדי לעבור את השנים האלו עם כמה שפחות סבל".
ומה באמת אפשר להציע?
"לפני הכל הורים חייבים להבין שמדובר בתהליך כרוני, ושעליהם לקחת בחשבון שהוא יהיה ארוך. אך חשוב מאוד לדעת שהטיפול החשוב ביותר הוא דווקא המניעתי. להלביש את הילדים נכון ובהתאם לסביבה ולמזג האוויר, כדי שלא יהיה חם או קר מידי. רצוי למעט במיזוג אוויר – גם חם וגם קר, להקפיד על בגדי כותנה ולהימנע משכבות רבות מידי הגורמות להתפרצות. שהייה ארוכה באמבטיה אינה מומלצת לילדים כאלו, ומקלחת פעם-פעמיים ביום בהחלט מספיקה. כשמתקלחים יש לשים באמבטיה שמן בלנאום ולשמן את העור בסבונים המכילים הרבה קרם לחות.
בנוסף, עם כל הקושי יש לדאוג לכך שהילדים לא יגרדו, ולשם כך יש לתת בקביעות טיפול בפניסטיל נגד גירוי. במצבים שבהם ממש אי אפשר למנוע את הגירוד, יש ללמד את הילד לגרד רק על גבי המשחה, כיוון שגירוד על עור יבש עלול לגרום לסדקים וזיהומים חלילה.
"כל ההקפדות האלו נחשבות לטיפולי מניעה. בנוסף, בזמנים של התפרצויות יש לתת מידי פעם טיפולים חזקים יותר, כמו משחות על בסיס סטרואידים, שהרופא יתאים לילד. חשוב מאוד שהורים ישתמשו בסטרואידים בצורה מושכלת, כי אם נותנים טיפול חזק ומפסיקים אותו בבת אחת, התופעה עלולה לחזור ואפילו באופן קשה מכפי שהיה. לכן יש להפסיק את הטיפול בהדרגה – במקום לתת פעמיים ביום, יש להוריד לפעם ביומיים-שלושה, וכן לעבור ממשחות חזקות יותר לחלשות.
זה המקום לצין שפיתחנו במרפאה שלנו משחה טבעית לעור יבש ומגורה שמחוללת פלאים ממש.
"בנוסף, יש כיום גם טיפולים ביולוגיים שמסייעים מאוד וכן טיפולים על בסיס פוטותרפיה – זוהי הקרנה באור אולטרה סגול, הניתנים בבתי חולים או במרפאות ובמוקדים פרטיים. בעבר הטיפולים הביולוגיים ניתנו רק מגיל 12, אך כיום יש כאלו שמקבלים אותם כבר מגיל שש, ובמקרים רבים זוהי הצלה של ממש".
ומה עם נסיעות לשוויץ או לים המלח, האם אתה ממליץ עליהן?
"מלכתחילה התנאים שיש בשוויץ מתאימים מאוד לאטופיק, מה עוד שהילדים נמצאים שם בתנאי נופש, וגם ההתאווררות הנפשית משפיעה על הטיפול. ילדים חוזרים משם נקיים ממש, אך המחלה בדרך כלל חוזרת כעבור תקופה קצרה.
ים המלח מציע קרינה אולטרה-סגולית ללא חשש סיכון לסרטן העור, מאחר שיש לה סינון טבעי. זה סוג של פוטותרפיה, אבל התוצאה זהה לשל מכשירי הפוטותרפיה.
לכן, אם אנשים לא נהנים מתנאי הנופש או מהנסיעה לים המלח, עדיף שיסתפקו בחיבור קצר למכשיר. זה יועיל להם לא פחות".
